Messilat Yesharim

Chapitre 7
Chap. 7
פֶּרֶק ז : בְּבֵאוּר חֶלְקֵי הַזְּרִיזוּת
חֶלְקֵי הַזְּרִיזוּת שְׁנַיִם, אֶחָד קֹדֶם הַמַּעֲשֶׂה וְאֶחָד אַחֲרֵי כֵן. קֹדֶם הַתְחָלַת הַמַּעֲשֶׂה הוּא שֶׁלֹּא יַחְמִיץ הָאָדָם אֶת הַמִּצְוָה, אֶלָּא בְּהִגִּיעַ זְמַנָּהּ אוֹ בְּהִזְדַּמְּנָהּ לְפָנָיו אוֹ בַּעֲלוֹתָהּ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ, יְמַהֵר יָחִישׁ מַעֲשֵׂהוּ לֶאֱחֹז בָּהּ וְלַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ וְלֹא יַנִּיחַ זְמַן לִזְמַן שֶׁיִּתְרַבֶּה בֵּינְתַיִם. כִּי אֵין סַכָּנָה כְּסַכָּנָתוֹ, אֲשֶׁר הִנֵּה כָּל רֶגַע שֶׁמִּתְחַדֵּשׁ, יוּכַל לְהִתְחַדֵּשׁ אֵיזֶה עִכּוּב לְמַעֲשֶׂה הַטּוֹב. וְעַל אֲמִתַּת זֶה הַדָּבָר הֵעִירוֹנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרֵאשִׁית רַבָּה עו, ב) בְּעִנְיַן הַמְלָכַת שְׁלֹמֹה שֶׁאָמַר דָּוִד לִבְנָיָהוּ (מְלָכִים א א, לג) וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן, וְעָנָה בְּנָיָהוּ: אָמֵן, כֵּן יֹאמַר ה'. אָמְרוּ, זֶה לְשׁוֹנָם (בְּרֵאשִׁית רַבָּה עו, ב) רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חָנָן דְּצִפּוֹרִי, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (דִּבְרֵי הַיָּמִים א כב, ט) הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה? אֶלָּא הַרְבֵּה קָטֵגוֹרִין יַעַמְדוּ מִכָּאן וְעַד גִּיחוֹן. עַל כֵּן הִזְהִירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְכִילְתָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בָּא־ מַסֶּכְתָּא דְּפִסְחָא פָּרָשָׁה ט) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת (שְׁמוֹת יב, יז), מִצְוָה הַבָּאָה לְיָדְךָ אַל תַּחְמִיצֶנָּה, וְאָמְרוּ (נָזִיר כג, ב; בָּבָא קַמָּא לח, ב; הוֹרָיוֹת יא, א) לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם לִדְבַר מִצְוָה, שֶׁלְּפִי שֶׁהִקְדִּימָהּ בְּכִירָה לַצְּעִירָה, זָכְתָה וְקָדְמָה אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל לַמַּלְכוּת. וְאָמְרוּ (פְּסָחִים ד, א) זְרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְווֹת. וְכֵן אָמְרוּ (בְּרָכוֹת ו, ב) לְעוֹלָם יָרֻץ אָדָם לִדְבַר מִצְוָה וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. וּבַמִּדְרָשׁ אָמְרוּ (וַיִּקְרָא רַבָּה יא, ט; קֹהֶלֶת רַבָּה א, יא; יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי יְשַׁעְיָה רֶמֶז תכז; יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי תְּהִלִּים רֶמֶז תשנז; יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי מִשְׁלֵי רֶמֶז תתקסד) הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת (תְּהִלִּים מח, טו), בִּזְרִיזוּת, כְּאִלֵּין עוּלֶמְתָּא, כַּמָּה דְּאַתְּ אָמַר (תְּהִלִּים סח, כו) בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת. כִּי הַזְּרִיזוּת הִיא מִדַּת שְׁלֵמוּת גָּדוֹל אֲשֶׁר טִבְעוֹ שֶׁל הָאָדָם מוֹנְעָהּ מִמֶּנּוּ עַתָּה. וּמִי שֶׁמִּתְגַּבֵּר וְתוֹפֵשׂ בָּהּ כָּל מַה שֶׁיּוּכַל, הִנֵּה לֶעָתִיד לָבוֹא יִזְכֶּה לָהּ בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יִתְּנֶנָּה לוֹ שְׂכָרוֹ חֵלֶף מָה שֶׁהִשְׁתַּדֵּל אַחֲרֶיהָ בִּזְמַן עֲבוֹדָתוֹ.
אַךְ הַזְּרִיזוּת אַחַר הַתְחָלַת הַמַּעֲשֶׂה הוּא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָחַז בַּמִּצְוָה, יְמַהֵר לְהַשְׁלִים אוֹתָהּ וְלֹא לְהָקֵל מֵעָלָיו כְּמִי שֶׁמִּתְאַוֶּה לְהַשְׁלִיךְ מֵעָלָיו מַשָּׂאוֹ, אֶלָּא מִיִּרְאָתוֹ פֶּן לֹא יִזְכֶּה לִגְמֹר אוֹתָהּ. וְעַל זֶה הִרְבּוּ לְהַזְהִיר, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְאָמְרוּ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פֹּה, ג; סוֹטָה יג, ב) כָּל הַמַּתְחִיל בַּמִּצְוָה וְאֵינוֹ גּוֹמֵר אוֹתָהּ, קוֹבֵר אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. וְאָמְרוּ (שָׁם) אֵין הַמִּצְוָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם גּוֹמְרָהּ. וְאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (מִשְׁלֵי כב, כט) חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים. וַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין קד, ב) יִחֲסוֹ לוֹ הַשֶּׁבַח הַזֶּה, עַל שֶׁמִּהֵר בִּמְלֶאכֶת בִּנְיַן הַבַּיִת וְלֹא נִתְעַצֵּל בָּהּ לְאַחֵר אוֹתָהּ. וְכֵן דְּרָשׁוּהוּ (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה א, ב) עַל מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל שֶׁמִּהֵר בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.
וְכֵן תִּמְצָא כָּל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים תָּמִיד בִּמְהִירוּת. אַבְרָהָם כָּתוּב בּוֹ (בְּרֵאשִׁית יח, ו) וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי וְגוֹ', וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר. רִבְקָה, (שָׁם כד, כ) וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ וְגוֹ'. וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בַּמִּדְבָּר רַבָּה י, ה) וַתְּמַהֵר הָאִשָּׁה וְגוֹ' (שׁוֹפְטִים יג, י), מְלַמֵּד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים בִּמְהִירוּת, אֲשֶׁר לֹא יִתְּנוּ הֶפְסֵק זְמַן לֹא אֶל הַתְחָלַת הַמִּצְוָה וְלֹא אֶל הַשְׁלָמָתָהּ. וְתִרְאֶה שֶׁהָאָדָם אֲשֶׁר תְּלַהֵט נַפְשׁוֹ בַּעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, וַדַּאי שֶׁלֹּא יִתְעַצֵּל בַּעֲשִׂיַּת מִצְוֹתָיו, אֶלָּא תִּהְיֶה תְּנוּעָתוֹ כִּתְנוּעַת הָאֵשׁ הַמְּהִירָה, כִּי לֹא יָנוּחַ וְלֹא יִשְׁקֹט עַד אִם כִּלָּה הַדָּבָר לְהַשְׁלִימוֹ. וְאָמְנָם, הִתְבּוֹנֵן עוֹד, שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַזְּרִיזוּת הוּא תּוֹלֶדֶת הַהִתְלַהֲטוּת הַפְּנִימִי, כֵּן מִן הַזְּרִיזוּת יִוָּלֵד הַהִתְלַהֲטוּת. וְהַיְנוּ, כִּי מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ עַצְמוֹ בְּמַעֲשֵׂה הַמִּצְוָה כְּמוֹ שֶׁהוּא מְמַהֵר תְּנוּעָתוֹ הַחִיצוֹנָה, כֵּן הִנֵּה הוּא גּוֹרֵם שֶׁתִּבְעַר בּוֹ תְּנוּעָתוֹ הַפְּנִימִית כְּמוֹ כֵן, וְהַחֵשֶׁק וְהַחֵפֶץ יִתְגַּבֵּר בּוֹ וְיֵלַךְ. אַךְ אִם יִתְנַהֵג בִּכְבֵדוּת בִּתְנוּעַת אֵיבָרָיו, גַּם תְּנוּעַת רוּחוֹ תִּשְׁקַע וְתִכְבֶּה. וְזֶה דָּבָר שֶׁהַנִּסָּיוֹן יְעִידֵהוּ.
וְאָמְנָם כְּבָר יָדַעְתָּ, שֶׁהַנִּרְצֶה יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הוּא חֵפֶץ הַלֵּב וּתְשׁוּקַת הַנְּשָׁמָה. וְהוּא מָה שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּל בְּחֶלְקוֹ הַטּוֹב וְאוֹמֵר (תְּהִלִּים מב, ב) כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים, (שָׁם פד, ג) צָמְאָה נַפְשִׁי לֶאֱלֹקִים וְגוֹ'. נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה'. (שָׁם סג, ב) צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי. וְאוּלָם הָאָדָם אֲשֶׁר אֵין הַחֶמְדָּה הַזֹּאת לוֹהֶטֶת בּוֹ כָּרָאוּי, עֵצָה טוֹבָה הִיא לוֹ שֶׁיִּזְדָּרֵז בִּרְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּמָּשֵׁךְ מִזֶּה שֶׁתִּוָּלֵד בּוֹ הַחֶמְדָּה בַּטֶּבַע, כִּי הַתְּנוּעָה הַחִיצוֹנָה מְעוֹרֶרֶת הַפְּנִימִית, וּבְוַדַּאי שֶׁיּוֹתֵר מְסוּרָה בְּיָדוֹ הִיא הַחִיצוֹנָה מֵהַפְּנִימִית. אַךְ אִם יִשְׁתַּמֵּשׁ מִמַּה שֶׁבְּיָדוֹ, יִקְנֶה גַּם מָה שֶׁאֵינוֹ בְּיָדוֹ בְּהֶמְשֵׁךְ, כִּי תִּוָּלֵד בּוֹ הַשִּׂמְחָה הַפְּנִימִית וְהַחֵפֶץ וְהַחֶמְדָּה מִכֹּחַ מָה שֶׁהוּא מִתְלַהֵט בִּתְנוּעָתוֹ בְּרָצוֹן. וְהוּא מָה שֶׁהָיָה הַנָּבִיא אוֹמֵר (הוֹשֵׁעַ ו, ג) וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה', וְכָתוּב (שָׁם יא, י) אַחֲרֵי ה' יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source